כולנו חוות סערות,
כל אחת והימים שלה,
והבוקר שלה,
והוויכוח שיושב עליה מהבוקר,
וימים הורמונלים להחריד,
והפקקים,
ושיחת הטלפון ב 7.50 בדיוק בזמן פיזור הילדים,
והמצגת שהתפקששה,
והקפה שנשפך,
והחולצה המקומטת,
והאיחור לפגישה,
והשיר המעצבן ברדיו,
ומיליון קבוצות בווטס אפ שהתעוררו לחיים.
ומה לא..
כולנו חוות סערות,
בין אם נרצה ובין אם לא, הן כאן.
הן באות בטורנדו, פורטות לך על כל נים בגוף,
מסחררות, מערבלות
אבל בסוף הן שוככות ועוזבות.
אל תלחמי בסערה, תני לה לחלוף.
תני לעצמך רגע להיות בתוכה מבלי להתנגד לה ומבלי להתנגד לעצמך.
מצאי את נקודת האיזון והשקט שלך,
ואל תתני לסערות לנהל אותך
.

.
.
.
Comments