top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תSharon Pren

אני אנושית

בחודשיים האחרונים התפתחתי,

התפתחתי בעסק,

התפתחתי ברעיונות,

גדלתי בהווייה.


לקחתי את כל הידע שצברתי והפכתי אותו לשיטה

ובניתי תהליכים חדשים,

וקיבלתי לקוחות חדשים- חלקם אפילו מעבר לים..,

ועבדתי כמו מטורפת עם דד ליינס משוגעים,

כי הרי אני אלופת הדד ליינס,

מה לא?


והחלטתי שכל מילה באתר שלי תעבור שינוי,

כי אני השתנתי

והנהר שעברתי בו פעם הוא לא אותו נהר ואני לא אותה האחת.

הכל כתבתי מחדש, לא מושלם אבל שלם

בדיוק כמו שאני אוהבת.

והכל נראה וואו, בדגש על הדיטלס׳

וגם צוות הדיגיטל שלי נרתם, גם ב 01:00 בלילה

וגם את האיש שלי הושבתי לעשות איתי בקרת איכות על כל פסיק,

על ים כוסות קפה בארומה שליד הבית,

לא מושלם, רק שלם

ובדיוק כמו שאני אוהבת.


והנה עוד רגע אני משיקה את ההרצאה שלי,

זו שאני עובדת עליה במרץ,

זו שכבר הכרזתי עליה שהיא בחוץ..

והקמפיין.. והשיווק..


אבל פתאום הגיע סופשבוע ובמקום לחגוג שאני בול בדד ליינס שלי, ואת זה שאני גדלה ומתפתחת פתאום הרגשתי נפילת מתח בלתי רגילה, התרגשות מהולה בעייפות.


נזכרתי איך בשיעורי פיזיקה בתיכון למדנו על מעבר אנרגיה,

והבנתי שהגוף שלי צריך לחדש כוחות,

וכדי לשמור על האנרגיה שלי אני צריכה להוריד רגע רגל מהגז ולתת לגוף להטען בחזרה.


אני אנושית,

כל אחת ואחד מאיתנו אנושיים.

נטענת רגע,

הכל יגיע בזמן המדוייק לו.



.

.

.

.

7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page