חיפוש

כוס קפה פשוטה

אף פעם לא תדעו איך מגע שלכם באדם ישפיע על עולמו.

השבוע הייתה לי סיטואציה עוצמתית שליוותה אותי כמה ימים עד לרגע זה ממש.

הכרתי לפני תקופה מעצבת מוכשרת ומיוחדת והייתה ביננו כימיה מדהימה, התחברנו מיד! גם בחיבורים וירטואלים אפשר למצוא אמת.

הבטחנו שמיד אחרי הסגר השני ניפגש לקפה, שמעתי בהודעות שלה שהיא בצומת בחיים שלה.

היא התביישה להציע ואני קלטתי והכרזתי: "מיד אחרי הסגר נפגשות לקפה!" היא קפצה על ההצעה מיד. "מאיפה באת לי" לא הפסיקה לשאול.

אז קבענו ויצא שהסגר עדיין היה באוויר ודחינו ל "מיד אחרי שיסתיים הסגר".

לבנתיים הסגר סוג של הסתיים, חזרתי לחיים שלי, עבודה באינטנסיביות, יזמות שבאופק, הבנות, החוגים, מזום לזום והיא נעלמה לי מהרדאר.

באחד מהלילות השבוע שכבתי במיטה והמחשבות נדדו להן, פתאום קלטתי שכל כך הרבה זמן לא נתקלתי בה, היא שעשתה תצוגות שעלו גם בשערים של 'לאישה' נעלמה לי לגמרי.

הלב החסיר לרגע פעימה, האמת שדאגתי.

01.00 בלילה חרגתי ממנהגי הנימוס, בכל זאת שעה לא בדיוק נינוחה ושלחתי הודעה מרפרפת "היי אהובה איך את?"

למחרת בערב היא ענתה לי, " היי יקרה, אני לא בטוב, נפגעתי בצורה לא פשוטה מהסגר ויש מחשבות על סגירת העסק".

"לא!" עניתי לה, "תלחמי אהובה, את יכולה תרימי את הראש".

אחרי 20 דקות היא ענתה לי והרגשתי את הדמעות שלה מגיעות עד אליי,

"תודה שחשבת עלי אהובה, כל כך הרבה זמן אף אחד לא חשב עלי, גם לא משפחה".

החלפנו ביננו כמה הודעות מעודדות והרגשתי איך היא חוזרת לאט לאט לחיים.

"מחר אעשה יום צילומים ואשלח לך שתראי ותתגאי בי.." ולבסוף כתבה לי: "תודה מיטל, מאיפה באת לי?"

"האמת?" עניתי "הרגשתי משהו ופשוט דאגתי לך".

חלפו מספר ימים וכל אחת מאיתנו באינטנסיביות של החיים והיום היא הפתיעה ושלחה לי תמונות מצילומי מותג שהיא ערכה בסטודיו.

מרוב התרגשות התחלתי לדמוע.

"תודה מיטל, האמת הכל בזכותך!"

אז הכל לגמרי בזכותה, הייתי שם כדי לראות אותה, לחבק, לגעת גם אם רק מרחוק.

אף פעם לא נדע איך מגע שלנו השפיע באמת על מישהו אחר.

ופתאום מתנגן לי בראש השיר: "מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו?" של דני בסן

תעשו משהו בשביל מישהו.

9 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול