כשהחלטתי שאני פותחת את העסק שלי
היה ברור לי שאני הולכת לגעת בכאב.
אני מאמינה שכל מסע מתחיל בכאב בטן.
שינוי ותנועה מגיעים ממקומות כואבים.
זה לא חייב להיות כאב כרוני או חלילה טראומה אבל יהיה שם כאב, חוסר שקט, עייפות החומר, תסכול, עבודה לא נכונה, זוגיות לא טובה.
משהו שם ירגיש לך לא נכון יותר.
כל כך האמנתי שמסע אמיתי מתחיל בכאב בטן שכמעט קראתי ככה לעסק שלי, כי זו נקודת המפנה, מכאן יוצא ומתחיל המסע.
אבל משהו לא ישב לי עם השם,
משהו בבטן לא הרגיש לי.
הייתי צריכה לדייק את עצמי.
נכון שכל מסע לשינוי מתחיל בכאב אבל ההווייה שלי תמיד מכוונת למקום שבו מתקיימת תודעת האושר.
אז המשכתי לחשוב, דיברתי עם משפחה, מכרים וחברות ועפו מילים מפוצצות לאוויר הן היו עוצמתיות, אך הן לא התאימו לי.
ואז בפגישת קפה מקרית שאלה אותי חברה: "אם יש לך 10 שניות איתי במעלית ואני שואלת מה את עושה, מה תעני לי כדי לסקרן אותי ולמשוך את תשומת הלב שלי?"
הסתכלתי עליה ובלי לחשוב הרבה עניתי:
"נוגעת לאנשים בלב".
היא הסתכלה עלי וחייכה: "מאיפה זה בא בכזו מהירות?"
לא הייתה לי תשובה אבל ידעתי שכשדברים יושבים לי מדוייק אני פשוט מרגישה אותם ויודעת.
ואז התחלתי להגדיר עם עצמי מה התהליך שאני עושה עם אנשים,
אני לא מאמנת, קאוצ'רית או מטפלת.
אני באה מעולומות אחרים
אבל ידעתי שאני מלווה אנשים בצורה אחרת, רואה אותם ורואה דרכם ומצליחה לעשות איתם דברים בצורה מדוייקת עבורם.
ושוב,
מצאתי את עצמי מנסה לדייק את התהליך שאני מעבירה אנשים אצלי בקליניקה.
התהלכתי עם זה ימים ארוכים אבל כמו שבטח הבנתם, אם זה לא מדוייק אני לא נרגעת.
עד שערב אחד באמצע אימון פילאטיס כשהראש שלי למטה והרגליים שלי למעלה פתאום נפל האסימון:
אני מיטל ואני מנטורית ליחסים ותודעת אושר!
כל כך התלהבתי שקמתי ממיטת הפילאטיס באמצע התרגיל וכתבתי לי את זה על פתק בנייד.
מתנצלת בפני המדריכה "תסלחי לי, זה חשוב ממש".
וככה נולד השם של העסק שלי.
ואני שממש לא מתה על הגדרות, מצאתי את עצמי מגדירה ומדייקת ובסוף בסוף מצאתי את הנכון לי.
אלו היו חבלי הלידה שלי בתחילת הדרך.
מאז נגעתי בכל כך הרבה נשים אמיצות שמעזות להתעמת עם הכאבים שלהן ולא מוותרות על תודעת האושר שלהן.
אני יודעת שבכל אחד ואחת מאיתנו יש מקום שלא נעים בו. מי שנשארת שם אפילו עוד רגע מפסידה, מי שאמיצה מספיק עושה עבודה, מתאמצת ומכבדת את עצמה.
מי שרוצה לחיות בתודעת אושר לא צריכה להרתע מהכאב.
ואת שקוראת אותי, מה תרצי לדייק בחיים שלך?
.
.
.
.
תגובות