top of page
חיפוש
תמונת הסופר/תמיטל בניטח-קומפינסקי

מה את משליכה מחייך?

כשאני יוצאת לפגישות מחוץ למשרד אני נוהגת לקחת איתי את תיק המחשב.

הוא תיק יפה כזה, גדול והכל נכנס בו אבל הוא מעט כבד.

שבוע שעבר התרוצצתי בין פגישות, על נעלי עקב כמובן והתיק עליי.

מוציאה מהרכב ומכניסה, ושוב רצה לעוד פגישה מוציאה ומכניסה והתיק יפה אבל כבד.

בסיום הפגישה האחרונה באותו היום בדרכי לרכב, חלפתי על פני חנות תיקים.

רואה תיקי מחשב, מסתכלת על התיק היפה שלי ואומרת למוכרת בלי לחשוב פעמיים: מה התיק הכי קל שלכם?

יצאתי מהחנות מרוצה, עם תיק קל ונוח ובשקית תיק יפה אבל כבד מדי שנפרדתי ממנו.


*******


הימים ימי סליחה, באוויר כבר מתגנבת קרירות דקה.

שמים מתמלאים בעננים

ושקיעות מקדימות.

אלו הימים הקסומים שבין כסה לעשור שמביאים עימם ריחות בישולי החג ותקיעות שופר שורקות.

אלו ימים שבין אדם לעצמו ולבוראו.

אלו ימים של שיחרור מה שלא נכון עוד והתחדשות.


******


קצת לפני כיפור אני אוהבת לעמוד בים ולהסניף אותו.

להסתכל על המים ולעקוב אחרי בועה שמגיעה עד אלי וחוזרת בחזרה לים.

אני עוקבת אחריה במבטי והיא נעלמת ומתמזגת בים הגדול.

אני מסתכלת אל הים ומבקשת להשליך אליו כל מה שלא נכון לי יותר.

וכשמגיע גל חדש ואיתו נשימה אני מקבלת החלטות נכונות.

משליכה חשש ומקבלת אומץ,

משליכה כבדות ומקבלת אור,

משליכה אנרגיה נמוכה ומקבלת מטענים.


נפרדת מכל מה שהשלכתי ולוקחת איתי מתנות שקיבלתי מהים.


עכשיו תורך, שתפי אותי מה את משליכה מחייך?

איזה תיק ואיזו החלטה?

.


.

.

.

14 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Σχόλια


bottom of page