top of page
חיפוש

אל תחכי...

"אל תחכי שמשהו יקרה בחיים שלך", אמרתי לה רגע לפני שהסתיימה הפגישה "כשאת רוצה משהו פשוט תקחי!".

היא ישבה והסתכלה עליי בעיניים מתפלאות, "מה ככה פשוט?"

"ככה פשוט" עניתי לה, אף אחד לא מחכה לנו או יתן לנו אם לא נדאג לחולל עבור עצמנו.

השיחה איתה ישר זרקה אותי לשירות הצבאי שלי, הייתי אז חיילת צעירה בת 19 שמתחילה להבין איך עובדים החיים.

שירתתי ביחידה מסווגת במודיעין והחלטתי שאני רוצה לצאת לקצונה. ניגשתי למיונים שהלכו חלק ויצאתי בידיעה שהתקבלתי. יש דברים שפשוט מרגישים.

לימים גיליתי שכדי להחתים אותי לשירות קבע ביחידה סודית ששירתתי בה עשו הכל כדי שלא אצא לקורס קצינות, אבל הכל!!


שמו לי בלי סוף רגליים, העלימו לי זימונים, ועשו הכל כדי לטרפד לי. ואני כולה חיילת צעירה שמה יודעת מהחיים שלי וגם מי יאמין לי? ואיך בכלל מתחילים להתמודד מול מערכת כל כך קשוחה?

מה שהם לא ידעו זה שהם התעסקו עם החיילת הלא נכונה, לא אחת שתוותר.

אז כתבתי מכתב שמספר הכל, איך הסתירו ממני זימונים, ואיך יש מפקדת בדרגה גבוהה שמתנכלת אליי, מציקה לי והורסת ואיך הייתי מצויינת במיונים.

הכנסתי למעטפה (לא במייל, לא רציתי שיגיע בטעות למישהו זוטר) ונסעתי לצריפין.

לקחתי יום חופש, החלפתי 6 קווי אוטובוס, נדחסתי לשאטאלים עמוסים אבל הייתה לי מטרה ברורה ולא התכוונתי לוותר.

הגעתי וביקשתי להיפגש עם אל"מ רונית לב, (לעולם לא אשכח את שמה, לבבות מסתבר, תמיד נגעו בי),

מזכירתה הסתכלה עליי בחצי בוז חצי צחוק ושאלה אותי: "מי את?, נראה לך שרונית מקבלת כל חייל שרוצה לראות אותה?" גלגלה עיניים והמשיכה "תנסי לקבוע פגישה מסודרת ונראה".

הגעתי עד פה, איזו חיילת מתנשאת לא תצליח לשבש לי את התוכניות שלי.

ברגע שהמזכירה יצאה לרגע מהמשרד, נכנסתי במהירות למשרדה של אותה מפקדת והנחתי את המעטפה על שולחנה במקום בולט.

"מה שיהיה יהיה.." חשבתי לעצמי וחזרתי לבסיס.

למחרת קראה לי המפקדת שניסתה לשים לי רגליים למשרדה, רותחת מכעס ועלבון ואומרת לי ביובש: "לכי תעשי טופס טיולים יוצא, את יוצאת ביום ראשון לקורס קצינות".

לא ידעתי מה לעשות עם כל האושר הזה, לא האמנתי שהצלחתי!

לשנות החלטות בצבא ועוד בפרק הזמן שעמד לרשותי זו (כמעט) מלחמה אבודה מראש לרוב.. אבל פשוט לא יכולתי לוותר.

החיילת הצעירה הזו לא חיכתה שאף אחד ייתן לה, היא לקחה בעצמה.

מאז כבר הספקתי להשתחרר אבל תמיד נשארתי אותה החיילת שלא מחכה שיתנו לה אלא זו שקמה ולוקחת ותמיד עומדת על שלי, זה לעולם לא יהיה על חשבון אחרים ותמיד יהיה רק בטוב ובדרכי שלום.

אם הגעת עד פה אז את ענקית, אני רוצה לבקש ממך לקחת את המסר הזה-

כשאת רוצה משהו באמת אל תחכי שיתנו לך, תקחי בעצמך- אף אחד לא יעשה זאת עבורך.

-המסר נכתב בלשון נקבה אך הוא מיועד לשני המינים


22 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page