מיטול, בחיי שאני לא יודעת איך את עומדת בקצב הזה" אמרה לי בזמן שהמלצר אסף את התפריטים מהשולחן. "אני צריכה את הזמן שלי ואת השקט שלי ולא הייתי מצליחה לעשות כל מה שאת עושה".
הסתכלתי עליה במבט סופר מופתע וחייכתי "רינה, לא זכור לי שיש לך קצב שונה משלי בהרבה". רק למען הסדר הטוב, היא בעצמה עו"ד עצמאית, קרייריסטית ואמא לשלושה קטנטנים,
לא בדיוק נופש בטן גב.
אז בואו רגע נחליף איזו מילה על קצב,
האמת היא שלאנשים שונים יש קצבי חיים שונים, יש את אלו שיש להם צורך מוגבר באדרנלין גבוה ואלו שזקוקים לשקט והתבודדות. יש כאלו שסביב המרוץ וכאלו סביב הזנב, יש כאלו שזקוקים לסדנאות שתיקה, ואת אלו ש ב 4.00 בבוקר כבר באמצע מסלול ריצה, שחייה וקפיצה על הסאפ.
שנים ניסיתי להתחיל את הבוקר שלי ב 5.00 בבוקר באימון ראשון, זה נראה לי הדבר!
האוויר קריר ונעים, הרחוב שקט ואפשר להקשיב לשקט ולציפורים, זה מתיישב לי עם הקצב והדופק שאוהבת.. בקיצור כל הסיבות מתקיימות.
אבל לא הלך לי, לא התעוררתי, לקח לי זמן להניע את עצמי, נתקעתי שעה מתחת לזרם המים במקלחת.
אז מה עשיתי?
הפסקתי.
הפסקתי להציק לעצמי במקום שלא זורם או נכון לי, הבנתי ששעת הקימה הטבעית שלי היא ב 6.00 בבוקר, שהקצב שלי נע ומתגבר לאורך שעות היום ואני בכלל מגיעה לשיא מטורף בזמן שרוב האנשים כבר זרוקים על הספה עם איזו תוכנית טלויזיה.
למה? כי זה הקצב שלי. לכל אחד קצב משלו, תדר משלו ובמקום להתנגד לו עדיף לזרום איתו כי אף פעם לא נכון לשחות נגד הזרם.
במקום זה אימצתי לי מנהג מעולה שאני מציעה אותו גם לכם:
אני עושה zoom in ו zoom out.
אני תמיד יודעת מה המשימות החשובות לי, עובדת עם תוכנית עבודה ופלאנר מתוכנן אבל אחת לכמה זמן דואגת להאט את הקצב ומעט להתרחק ולהתנתק מהכל.
מסתכלת מלמעלה, מסתכלת למרחקים, מדייקת, מתאווררת, משחררת, מחדשת כוחות, מחדשת מיקוד ואז צוללת פנימה בחזרה.
זה ממקד אותי ומפקס אותי, מחדש בי כוחות, חלומות ומחשבות להמשך הדרך.
אז בפעם הבאה שאת נלחצת מקצב של אנשים אחרים, קחי נשימה עמוקה וארוכה,
אפייני את הקצב שלך ואל תתנגדי לו.
תפעלי בקצב שנכון לך ורק לך.
קחי לך זמן שבו את מתבוננת על כל העשייה שלך מלמעלה ודייקי לך את הכל.
ככה תצליחי לעשות ולהיות כל מה שרק תרצי.
מוכנה לחיות בקצב שנכון לך? מוזמנת לכתוב לי.
.
.
.
.