אם יש משהו שאני יודעת לעשות כל חיי הכי טוב זה פשוט לקרוא אנשים.
תקראו לזה כישורי חיים, תקראו לזה אינטואציה מטורפת, תקראו לזה אינטליגנציה רגשית גבוהה, או מתנת אל.
אותי פחות מעניין הטייטל, אני פחות בקטע של מסגרות ואף פעם לא עניין אותי המיינסטרים, נהפוכו כל חיי אני פורצת גבולות, בעיקר ובעיקר את הגבולות של עצמי.
כשמדברת איתי בטלפון לקוחה, אני כבר מתחילה להרגיש אותה, מה עובר עליה ומה היא באמת באמת צריכה.
תנו לי לגלות לכן משהו.. בלי שאף אחד ישמע, רוב הנשים שמדברות איתי לא יספרו ישר מה יושב עליהן, לוקח קצת זמן להשתחרר ולבטוח וזה בסדר אבל אחרי רגע או שניים אני פשוט אדע.
המבט המופתע, הדמעות שזולגות מיד ותחושת ההקלה על הפנים שלכן הן אלה שמאשרים לי שנגעתי בנקודה ושאפשר להתחיל.
אני משקפת לכן מה אני רואה ואנחנו יוצאות לדרך ולמסע.
אני מושיטה לכן יד, האושר הוא כאן והוא עכשיו והוא עניין של החלטה.
