נמאס לי משופינג
איך אומר את זה בעדינות??
לא האמנתי שזה יקרה אבל נמאס לי משופינג!!
שבוע שעבר חזרתי לארץ מאיסטנבול מטיול בנות כיפי והיה ברור לכולן ששופינג הוא חלק מהעניין, זה היה כל כך ברור שקצת חששתי למצוא את עצמי במסע מתגלגל ומעייף בין חנויות ולכן מראש הכרזתי- אני לא מתכוונת לעשות שופינג!
״חכי חכי״ אמרה לי חברה טובה, ״את לא יודעת מה זה איסטנבול, הכל בחצי מחיר אפילו פחות, רק תכיני את המזוודות״
״אני מכירה את עצמי, את תראי שלא״ אמרתי לה, ״אני בחו״ל (כבר) לא אוהבת שופינג תני לי לטייל, לנשום, לראות, חנויות לא עושות לי את זה״
היא הסתכלה עלי במבט מתפלא שאומר ״נחכה ונראה״ וידעתי שהיא באמת לא מאמינה שאני מתכוונת למה שאני אומרת, מה שהיא לא באמת הבינה זה שאני פשוט רווייה עד אפס מקום.
עכשיו בואו, זה לא שאני לא קונה ומתלבשת ואוהבת סטייל
מסכנה אני בטח לא, (עכשיו שסיכמנו את הנקודה הזו אפשר להתקדם) ופעם פעם לא כזה מזמן הייתי חוזרת מחו״ל עם אובר וייט שלא היה מבייש סטיילסטיות אבל משהו השתנה אצלי, כנראה נחתה עלי ההבנה ש:
חדר הארונות שלי תמיד מפוצץ ועדיין אף פעם אין לי מה ללבוש,
חדר הארונות שלי תמיד מפוצץ ועדיין אני לובשת רק 20% מהבגדים,
חדר הארונות שלי תמיד מפוצץ והיום אני מסוגלת ללבוש רק בדים שנעימים לי על הגוף.
וככה בחיים שלי בדיוק כמו בשופינג,
היום אני צריכה הרבה פחות חומר בחיים שלי והרבה יותר הטענה רוחנית ומנטלית,
היום אני צריכה הרבה פחות מהכל אבל הרבה יותר מדוייק,
היום אני בוחרת אנשים שלידי ולא שואפת להיות חברה של כולם,
היום אני עובדת קשה מאד עבור האושר שלי ומה שלא נכון לי אני לא לוקחת.
אולי זו הקורונה שהכניסה לפרופורציות
אולי זו בכלל האימהות או הפרופורציות שמביא הגיל,
אבל הבנתי שאני לא יכולה הכל, אז אני בוחרת
ובבחירה שלי אני מוותרת על משהו ונותנת נפח למה שחשוב לי באמת.
אז לא, לא עשיתי שופינג.. חולצה פה ושם זה לא באמת נחשב
אבל חזרתי מלאת חוויית ולגמרי פול צארג׳ (הטענה מלאה) עם רעב בלתי רגיל לטרוף את החיים האלו..
ובשורה התחתונה תעשו כל מה שממלא אתכם, העיקר שתרגישו טוב באמת 🤍
.
.
.
.